ספר חדש" "הורים ממנפים הישגים" מאת ד"ר חדוה טרגר

האם מישהו מאתנו לא רוצה להצליח במשימה כלשהי? האם מישהו מאתנו לא רוצה שילדו או תלמידו יצליח בחייו או בלימודיו? ודאי שכולנו רוצים להיות מצליחנים אז בואו ונהיה מעורבים.

הספר "הורים ממנפים הישגים" מאת ד"ר חדוה טרגר בהוצאת הספרים "סטימצקי", עוסק במעורבות הורים ובהישגים לימודיים של התלמידים מינקות דרך גילאי תלמידי בתי ספר יסודיים ודרך גילאי בתי ספר תיכון. למעשה, 'מעורבות' היא שפה וברגע שלמדנו את השפה, כמו כל שפה, והטמענו אותה בחיינו היא הופכת לחלק מאתנו ויש לה השפעה רצינית מאד להצלחותינו. הספר משמש מורה נבוכים למעורבות הורים אפקטיבית למען שיפור הישגיהם הלימודיים של הלומדים. המסר העיקרי בספר הוא ש"אין חינוך ללא הורים, מעורבותם ממנפת הישגים"! ככל שחוק חינוך חינם הולך ומתרוקן מתוכן והחינוך האפור תופס את מקומו, כך מתרגלים לרעיון שבכסף ניתן לרכוש הכול - גם השכלה טובה. אולם מחקרים רבים מצביעים על כך כי השקעה כלכלית בחינוך הילדים אינה מבטיחה הצלחה בלימודים. אם כך, מה כן מבטיח הצלחה בלימודים? מעורבות הורים. הקריאה למעורבות הורים בחינוך מחייבת אמונה בדרך המוצעת בספר, תוך כדי אימון, תרגול ובניית מערכות יחסים על בסיס של אמון הדדי.

 

לדעת המחברת, כשמנהלים, מורים, הורים ותלמידים שותפים בתהליכים ודוברים אותה שפה, ניתן להגיע להצלחה, ואכן, זו היא הנעה בהנאה. הספר מיועד לאנשי מקצוע, להורים, לתלמידים ולכל מי שרואה עצמו שותף בחינוך הצעירים. בספר רוכזו כל התיאוריות, המודלים שפיתחה המחברת והכלים שבהם השתמשה כדי להעביר אותם גם אליכם, למען הצלחתכם.

 

שיתוף ההורים ומעורבותם בחינוך ילדיהם הוא צורך הכרחי ולא רק אפשרי. ללא ההורים לא ניתן לקבל את התפוקה הראויה מתהליכי החינוך המכוונים בין כותלי בית הספר, או הבלתי מכוונים במסגרות השונות של החינוך הבלתי פורמלי.

  

חדוה טרגר (50), אם לשלושה ילדים (בת 14, בן 24 ובן 29), תושבת קריית אתא, ד"ר בחינוך, בניהול ובתכניות לימודים; עוסקת זה 30 שנה בחינוך ובתרבות, בניהול בתי ספר (לצעירים ולמבוגרים) ובמחקר בנושאים קהילתיים, במעורבות הורים ובהישגים בלימודים.

 

ד"ר חדוה טרגר מספרת, כי "יש להבין כי החינוך הוא הכלי הראשי לשיפור החברה ולקידום תרבותה. ג'ון דיואי אמר עוד בשנות ה- 60 כי החינוך הוא האמצעי להטמעת הרגלי ההתנהגות שהן בסיס התרבות. וכיצד נטמיע תהליך? רק באמצעות המעורבות המשמשת כשפה.

 

הפנמת החומר הנלמד והטמעתו מתבצעים על ידי מעורבותו של הלומד בחומר הלימוד. במעורבות זו יש את אותם דרכי פעולה של מעורבות הורים בחינוך ומעורבות חברתית בסביבה כי זו אותה שפה. הדגמת הערך האינטרינזי (הפנימי) על ידי ההורים עשויה להביא להפנמה מוצלחת יותר מכל פעילות כפייתית, שהיא חיצונית לילדים. ההורים צריכים לגרום לילדים לרצות את מעורבותם בחינוכם, ולהיות מקור היוזמה החיצוני של ההורים למעורבותם. הדגמת הערך האינטרינזי פירושה: הורים המדגימים התנהגות ונראים שלמים איתה, נהנים ומעוניינים.... ומכאן סמכותם.

 
שימוש בשפה אחת קושרת בין אנשים ויוצרת הבנה של הצד השני. הבנה שאינה בהכרח הסכמה אך מובילה להקשבה ולהפריה הדדית. הרבה ממאמציו של החינוך היום נידונים לכישלון משום שהדור הצעיר עסוק בשימוש במחשב ליצירת קשר חד-כיווני, דבר המעצים היעדר מיומנויות תקשורתיות רב-כיווניות ולכן על בית הספר למקד עצמו כמסגרת מקצועית – חברתית להפנמת הרגלים תקשורתיים יחד עם הבית.

 

לצערי, רוב עיסוקו של בית הספר ממוקד במתן אינפורמציה חד-כיוונית לשם לימוד שיעורים מוגדרים או לשם עיצוב הרגלים מסוימים ואין המשכיות בהטמעת ההרגלים בבית. מה שאומר כי אין ההרגלים הופכים להיות חלק מניסיון החיים של הלומד.

 

בכל גיל! ההשפעה על ההישגים הלימודיים נמצאה גם בשכבת גילאי ביה"ס היסודי וגם גילאים חטיבה עליונה. בגילאי חטיבת הביניים נמצאה השפעה נמוכה של מעורבות הורים על רמת ההישגים הלימודיים של הילדים.

 

מבנה מסגרת חטיבת הביניים לא ברור ולא ממוקד. המחקר לא הצליח לזהות מודל מוגדר וברור של מעורבות הורים המשפיעה על הישגי התלמידים. היו הורים ומורים שתפסו את מסגרת החטיבה כמסגרת דומה לגילאי בית ספר יסודי והיו שתפסו אותה כמסגרת הקרובה יותר במהותה לחטיבה העליונה. אך לא זוהתה מעורבות הורים משמעותית להישגים הלימודים של ילדיהם. לדעתי, זהו נדבך נוסף התומך בהמלצת ועדת דוברת לביטול החטיבות.

 

כן. השונות בדפוסי מעורבותם של ההורים בגילאים השונים באה לידי ביטוי בפעילויות שלהן אופי ישיר, מחייב ומספק צרכים בסיסיים, כמו מזון והקפדה על שינה מספקת. ככל שגיל הילדים עולה, קיימת ירידה בהקפדה של ההורים על סיפוק צורכיהם הבסיסיים של ילדיהם, והם מביעים את מעורבותם בדרך עקיפה, כמו רכישת שירותיהם של מורים פרטיים לעזרת הילדים, לעומת אופן מעורבותם הישירה של ההורים לילדים בגילאי בית הספר היסודי, הבאה לידי ביטוי בביקור עם הילדים במוזיאון או בספרייה, בלימוד משותף על מחשב ובהתעניינות בתכנית הלימודים בבית הספר. רוב הפעילויות האופייניות בחטיבה העליונה הן פעילויות שלהן מטרות כלליות ולא מוגדרות, כמו שיחה בענייני היום, לעומת בגילאי בית הספר היסודי, שמטרת המעורבות היא לעודד קריאה, לתמוך בהכנת שעורי הבית ולהכין את הילדים למבחנים.

 

קיימת חשיבות, בעיקר בשנות בית הספר היסודי, לכך שההורים יהיו מעורבים באופן ישיר בבית הספר: ידעו מהם נושאי הלימוד, יבדקו אם הילדים נתקלו בקשיים ויטפלו בבעיות בטרם יתפתחו לגורמים מעכבי למידה. ככל שהילדים גדלים קטנה  מעורבות זו, אם כי גם בחטיבת הביניים וגם בחטיבה העליונה רצוי לשוחח עם הילדים על הקורה בבית הספר. מעורבות ההורים צריכה להיות גלויה ולא במחתרת. יש לכבד את זכות הילדים לפרטיות ולא לבלוש אחריהם או לחטט במחברותיהם. הילדים צריכים לדעת שאימא ואבא מבקרים בבית הספר, נפגשים עם המורים ומתעדכנים.

 

להורים יכולת רבה להשפיע על הקניית נתוני למידה לילדיהם. הורים רבים חושבים כי תרומתם היא בהקניית ידע, והם דואגים ללמד את ילדיהם קרוא וכתוב טרם כניסתם לבית הספר. הורים רבים חושבים כי באמצעות עזרה בהכנת שיעורי הבית או בהעשרת נושא לימוד מסוים יוכלו לעזור להעלות את רמת ההישגים הלימודיים של ילדיהם. פעולות אלה הן רק פעולות נקודתיות, ואינן פותרות בעיה לטווח זמן רחוק. כדי שמעורבות ההורים תשפיע על ההישגים הלימודיים של ילדיהם עליהם להקנות נתוני התנהגות המשמשים בסיס בלימודים. משתמע מכך, כי ההורים תורמים בעזרה בגופי ידע אך פחות בכישורי למידה אחרים.

  

מה הם הנתונים המשמעותיים שהתגלו במחקרייך?
- "מעורבות" זו שפה שיש להפנימה ובפרט אם רוצים להגיע להישגים.

- מקומו של הילד במשפחה משפיע במיוחד על מעורבות ההורים בגיל בית הספר היסודי; מעורבות ההורים בחינוך גבוהה
   יותר ביחס לבכורים בהשוואה לאחיהם הצעירים.

- סוג מעורבות ההורים שנמצא כמשפיע ביותר בגילאי בית הספר היסודי היה במעורבות ההורים בבית הספר עצמו.

- כאשר ההורים הקפידו על מסגרת של למידה בבית בגילאי טרום בית הספר והמשיכו את מעורבותם במסגרת בית הספר,
  היו הישגי ילדיהם בלימודים גבוהים יותר.

- מעורבותם החברתית של ההורים בבית הספר במסגרת ועד ההורים או בקהילה אינה משמשת כניבוי חיובי להישגים
  לימודיים של ילדיהם, אלא להיפך.

- סוג מעורבות ההורים שלו השפעה גדולה ביותר על הישגי התלמידים היא מעורבות ההורים בתהליך החינוכי בבית הספר
  עצמו. מה שאומר שלשפה האחידה בין הורים ומורים קיימת חשיבות גדולה לצורך המשכיותה של העבודה החינוכית מבית
  הספר לבית. מסקנה זו דורשת ממערכת החינוך לראות בהורים כשותפים ולא כמקבלי שירות בלבד.

 

ההמלצה שלי למערכת החינוך היא ליצירת מדיניות אחת ולהטמעתה בקרב החברה הישראלית ולסייע לקידום הבנת ההורים את תפקידם ותרומתם בחינוך ילדיהם בקרב כל השותפים, כולל הלומדים. על הצוות המקצועי של בית הספר מוטל ללמד את השפה ככל שפה אחרת ולהוביל את התהליך בקרב ההורים והלומדים.

 

כן, בהחלט. כאשר אין מוכנות מצד הרשות המקומית ומערכת החינוך של משרד החינוך והתרבות להכיר בזכות ההורים ובחובתם לחנך את ילדיהם, נתפסת התביעה למעורבות כאל התערבות מזיקה, החותרת תחת מעמדם של אנשי בית הספר לשותפות מקצועית. יכולתה של המערכת לתעל את כוחם של ההורים לאפיקים חיוביים מותנית במדיניות שתאפשר להבין את התהליך המתרחש לנגד עיניהם, ולהנהיגם בדרכים יישומיות מתאימות.

למורים יש תפקיד מקצועי ממעלה ראשונה בהכוונת תהליך של מעורבות הורים אפקטיבית אך עליהם לקבל את תמיכת המערכת והדרכה בהתאם לצורך הנדרש.

 

בשפה שנקראת "מעורבות" אין מקום לאלימות ולמאבקי כוח. במקום שתמצא הכוחניות תהיה "התערבות" ולא "מעורבות". "מעורבות" לא יכולה להיות בכפיפה אחת עם ה"התערבות". הן שתי מילים שונות כמו שחור ולבן. מקומם של מורי בית הספר במערכת יחסים זו אינו כה פשוט, בפרט שאין המורים מקבלים הכשרה מתאימה לדיאלוג עם עולם המבוגרים.

 

ד"ר חדוה טרגר מספרת, כי "אין חינוך ללא הורים, מעורבותם ממנפת הישגים"! ככל שחוק חינוך חינם הולך ומתרוקן מתוכן והחינוך האפור תופס את מקומו, כך מתרגלים לרעיון שבכסף ניתן לרכוש הכול - גם השכלה טובה. אולם מחקרים רבים מצביעים על כך כי השקעה כלכלית בחינוך הילדים אינה מבטיחה הצלחה בלימודים. אם כך, מה כן מבטיח הצלחה בלימודים? מעורבות הורים.

 

את כותבת כי "מתוך התנסות וחקר רב שנים בנושא מעורבות הורים במערכת החינוך" הגעת למסקנות ולהנחות שהבאת בספר. מהו הניסיון הרב שעומד לרשותך ומהיכן שאבת את ההשראה של הספר?

אני עוסקת מעל 30 שנה בחינוך, בהוראה, בניהול ובכתיבת תכניות לימודים. עבדתי עם כל הגילאים שרק ניתן – מילדים גילאי המעון והגן, גילאי בתי ספר יסודיים ובני נוער במערכות הפורמליות והבלתי פורמליות. עסקתי בהדרכות מורים ובהנחיות צוותי מורים, הורים וקהילה וניהלתי פרויקטים קהילתיים חינוכיים ותרבותיים כאחד. פיתחתי מודלים שיתופיים במסגרת בית ספר קהילתי עם הקמת עמותת הורים – מורים - תלמידים ואנשי קהילה והקמתי מסגרת לימודים אוניברסיטאית עם השותפים למען הגברת הישגיהם של הלומדים. בשנים האחרונות ניהלתי מערך עירוני של השלטון המוניציפלי, ניהלתי בית ספר יסודי והיום אני מנהלת מכללה טכנולוגית.    
בכל מהלך עבודתי הצלחתי להוביל להצלחות באמצעות מעורבותם של האנשים בכל משימה שלקחו על עצמם ובכל מעשי ידיהם. המעורבות תמיד העצימה את ההורים, המורים, המנהלים והקהילה, והעלתה את רמת ההישגים הלימודיים של התלמידים. כשביקשו ממני להפיק טקס יום זיכרון קהילתי בקרית חיים התחלתי עם קהל של כ- 2000 איש בלבד ובאמצעות הטכניקות והמודלים שהשתמשתי, הצלחתי להעלות את מספר המתקהלים מעל ל-15,000 איש. בשנה מסוימת ביקשנו מהאנשים להישאר ולצפות מהבית בטקס, שהוקרן בשידור ישיר, בערוץ 3. כל הטכניקות שלי והמודלים מדברים בשפה אחת - שפת המעורבות.

 
בשנה האחרונה נוצר כאוס בנושא שילוב ההורים במערכת החינוך ומצאתי עצמי עונה לסטודנטים רבים על שאלות רבות בנושא "מעורבות ההורים בחינוך ילדיהם". ספרי המחקרים שלי הושאלו בספריות ולא נותרו על המדפים. אחד הפעילים בהסתדרות המורים ביקש את רשותי לבצע את המודלים למעורבות ההורים במגזר הדרוזי ואחר ביקש לבצע אותם במגזר הערבי. בהיותי מחטטת באינטרנט, מצאתי אתרי בתי ספר רבים משתמשים בשירים שכתבתי בנושא ומפיצים את אחד ממאמרי בין ההורים. כשחשתי כי קיים צורך בהדרכה ובתמיכה, החלטתי להוציא ספר שחלקו תיאורטי – מחקרי וחלקו מעשי ...ומכאן השראתי....

 

את קוראת בספר לתלמידים לדרוש מהוריהם את מעורבותם. מה יגרום לבני הנוער לדרוש את מעורבות ההורים ולבצע משימות מתוך כוונה פנימית?

האדם הוא יצור הנגרר אחר יצריו ותשוקותיו, והוא מונחה על ידי תוצאות מעשיו וכדאיותם, כלומר: ההנאה, המעשיות וההצלחה הן שיניעו את האדם היצרי בחייו, והן יהיו עקרונות ההנעה שעל פיהם ניתן יהיה להסביר את גידול הפרט, את התפתחות החברה האנושית ואת פעולותיה. האדם לא יעשה דבר בלי שירוויח מעשייתו לתועלתו, בלי שיהיה בו משום הצלחה ובלי שיגרום לסיפוק יצריו ותאוותיו, להנאתו או לאושרו". 

  

ד"ר חדוה טרגר מסכמת, כי "שימוש בשפת "מעורבות", הבנת המשמעות של שילוב הורים, מציאת הקשר בין סוגי מעורבות ההורים ובין ההישגים הלימודיים של התלמידים, וזיהוי סוג מעורבות ההורים שתשפר את ההישגים הלימודיים בגיל בית הספר היסודי, חטיבת הביניים והחטיבה העליונה, יאפשרו למערכת החינוך לעצב מדיניות חינוך בעלת השפעה על קידום הישגיהם הלימודיים של התלמידים".