הצלחתו של האדם תלויה בו אבל לא רק בו משום שהאדם, בהיותו יצור חברתי, זקוק לסביבה תומכת ובונה כדי למנף עצמו ולגרום לצמיחתו האישית. בחינת קיום הקשרים והאפקטיביות שלהם הם שינבאו את אופן פעילותו למען הצלחתו.

האם מישהו מאיתנו לא רוצה להצליח במשימה כלשהי? האם מישהו מאיתנו לא רוצה שילדו או תלמידו יצליח בחייו או בלימודיו? ודאי שכולנו רוצים להיות מצליחנים אז בוא ונהיה מעורבים כי זו השפה של ההצלחה.

הלומד מרגיש כי בית הספר בוגד בו ומתעלם מקול הלומד וההורים לא נותנים את הדעת כמה חשוב שישמיע ילדם את "קולו". למידה אפקטיבית הממוקדת בהצלחה תתבצע במקום שתהא חשיבות לקול הילד.

קול התלמיד הלומד וקול ההורה אינם קול אחד, ולפעמים במערכת יחסים עם בית הספר והבית הקול של התלמיד הולך לאיבוד. לא אחת מדברים על התלמידים במקום לדבר איתם. כולם רוצים לשמוע את קול המורים וההורים, אבל מה בקשר לתלמידים? האם קולם של התלמידים נשמע מספיק? סוגיה זו חשובה ביותר להטמעה מושכלת של הרפורמות "עוז לתמורה" ו"אופק חדש" שבמסגרתן מצופה שיישמע קולו של הלומד בשעות הפרטניות ובהזדמנויות אחרות שהרפורמות מזמנות.

המורים בישראל נוטים לראות את פעילות ההורים כ"התערבות" במקום "מעורבות" מתוך תפיסה שההורים "פולשים" לטריטוריה המקצועית שלהם. האומנם תפיסה זו תוביל את התלמידים להישגים בלימודים?

כל ילד וילדה יכולים להצליח בבית הספר ובחיים, וכל הורה מסוגל לעזור. השאלה היא כיצד אנו כהורים יכולים לעזור לילדינו להצליח?

המורים במדינת ישראל נוטים לראות את פעילות ההורים כ"התערבות" במקום "מעורבות" מתוך תפיסה שההורים "פולשים" לטריטוריה המקצועית שלהם. האם זה נכון לומר בנשימה אחת "מעורבות" ו- "התערבות"? האם המורים מבינים מהי מעורבות וכיצד יש להיערך לקראתה?

- ההורה יציע את עצמו לפעילות ויענה לבקשת הילד ו/או בית הספר, בתנאי שיש לו העושר שהתכוונת להעביר הלאה לאחר שהגדרת לעצמך את המטרות הספציפיות.

חיפוש אחר הגורמים המשפיעים על ההצלחה בלימודים מעסיק את עולם המחקר בחינוך. חוקרים רבים מסכימים כי יש מספר גורמים הקובעים את רמת ההישגים הלימודיים של התלמידים, אולם בראש ובראשונה, הגורמים להצלחה בלימודים קשורים בתלמידים עצמם וברמת המוטיבציה שלהם להצליח.