מורים – האמינו במעורבות ההורים וקדמו אותה!
המורים בישראל נוטים לראות את פעילות ההורים כ"התערבות" במקום "מעורבות" מתוך תפיסה שההורים "פולשים" לטריטוריה המקצועית שלהם. האומנם תפיסה זו תוביל את התלמידים להישגים בלימודים?
"מעורבות" אינה יכולה להיאמר בנשימה אחת עם המילה "התערבות". אלה שתי מילים מנוגדות כשחור ולבן, או כ"כן" ו"לא". אם נרצה בקשר נעודד מעורבות, ואם נתנגד לקשר ונפעיל איום או נקרין חוסר ביטחון, אזי ניצור מצב של "התערבות". ד"ר חדוה טרגר, מחברת הספר "הורים ממנפים הישגים", שבהוצאת סטימצקי, מציינת כי אין חינוך ללא ההורים והם משמשים כעמוד התווך למינוף הישגי התלמידים.
הקשר בין הורים לילדים הוא המשאב הטבעי הראשוני והבסיסי המשפיע על התפתחות הילדים ובני הנוער. דווקא משאב ההורים אינו משולב דיו במערכת החינוך, ולעתים קרובות אף מודר ממנה. בכתובים של משרד החינוך והתרבות ושל הרשויות המקומיות, מכונה צוות בית הספר בשם "הצוות החינוכי" או "מחנכים", לעומת ההורים הנותרים בשמם המקורי, ללא כל התייחסות לחלקם בתהליך חשוב זה. כך מרחיקים את ההורים מהפן החינוכי של הורותם ומפחיתים מחשיבות תפקידם. אופן ההתייחסות הבסיסי של המערכת אל ההורים הוא, לכל היותר, כאל "ספק" או "לקוח". זו מערכת המדגישה את הבדלי הכוחות של" שולט" ו"נשלט". הילדים ובני הנוער, אשר הם מושאי החינוך, עומדים במקרים רבים מחוץ לתהליך במבוכה, בחוסר אונים ואולי אף לעיתים בבלבול.
סביבה חינוכית איכותית היא כזו שיש בה הרבה מגעים, קשרים והתחברויות .ככל שיתאחדו המורים וההורים ל“גוף מחנך" אחד, נשיג אקטיביזם חינוכי שיוביל למעורבות גבוהה יותר, והיא שתבטיח את שגשוג החינוך. מערכות יחסים חיוביות בין הורים למורים חיוניות להתפתחותם החברתית והאקדמית של הילדים. כשהילדים רואים את הוריהם ואת מוריהם משוחחים ועובדים יחד, הם רואים קבוצת עניין בקידומם האקדמי ובהתנהגותם החברתית.
כאשר אין מוכנות מצד הרשות המקומית ומערכת החינוך של משרד החינוך והתרבות להכיר בזכות ההורים ובחובתם לחנך את ילדיהם ,נתפסת התביעה למעורבות כאל התערבות מזיקה, החותרת תחת מעמדם של אנשי בית הספר לשותפות מקצועית. יכולתה של המערכת לתעל את כוחם של ההורים לאפיקים חיוביים מותנית במדיניות שתאפשר להבין את התהליך המתרחש לנגד עיניהם, ולהנהיגם בדרכים יישומיות מתאימות.
מדיניות התומכת במעורבות הורים אפקטיבית חייבת להיות מושתתת על הצבת מטרות ויעדים ברורים וחד-משמעיים ועל השתחררות מן הדחף לשלוט, ולהטמיע בקרב הכול ,כי מעורבות כשפה חשובה להצלחה כי היא הסמן של הקוד ההתנהגותי בחברה.
כולנו יודעים כי תלמיד מצליח בלימודים אחר שהפנים את החומר הנלמד שהפך לחלק ממנו. הפנמה והטמעה נעשים ע"י מעורבות פעילה של הלומד בחומר הלימוד. במעורבות זו יש את אותם דרכי פעולה של מעורבות הורים בחינוך ומעורבות חברתית בסביבה כי זו אותה שפה.
שימוש בשפה אחת קושרת בין אנשים ויוצרת הבנה של הצד השני. הבנה שאינה בהכרח הסכמה אך מובילה להקשבה ולהפריה הדדית. הרבה ממאמציו של החינוך היום נידונים לכישלון משום שהדור הצעיר עסוק בשימוש במחשב ליצירת קשר חד-כיווני, דבר המעצים היעדר מיומנויות תקשורתיות רב-כיווניות ולכן על בית הספר למקד עצמו כמסגרת מקצועית – חברתית להפנמת הרגלים תקשורתיים יחד עם הבית. למורים יש תפקיד מקצועי ממעלה ראשונה בהכוונת תהליך של מעורבות הורים אפקטיבית אך עליהם לקבל את תמיכת המערכת והדרכה בהתאם לצורך הנדרש.
בעת שכולנו נשתמש באותה שפה: המנהיגות תאפשר מעורבות הורים, המורים יכוונו למעורבות ההורים בחינוך ילדיהם, ההורים יהיו מעורבים והתלמידים יבקשו את מעורבותם של ההורים, נהיה יותר מרוצים וכולנו נראה כמקשה אחת של הצלחה.
