050-6478295 
dochedva@gmail.com
 

חפשו אותי ב    

עדכונים - ספרים

ברוכים הבאים לאתר שלי 
הנכם מוזמנים לקרוא, לעיין, להנות ולשאול שאלות
ואני אשמח להגיב ולהתיחס
ד"ר חדוה טרגר

הספר מוצע למורים ולהורים במחיר של 60 ש"ח בלבד 

ספר חדש בשם "למרות הכל" (אני חי וקיים), סיפור של ניצול שואה מטרנסניסטוריה מרומניה, כשהוא משמש עבורי כמימוש צוואת אמי ז"ל שביקשה רק אחר מות אבי לספר את סיפור המשפחה בשואה דרך בן דודה - אברמל. סיפור מרגש ומעורר תובנות ושאלות באשר למי אני? מה היעוד שלי כבת לנצולי שואה ומה היא מדינת ישראל עבור העם היהודי. מחיר הספר - 35 ש"ח בלבד.

עדכונים -
מופעים/ הרצאות

הרצאות מרתקות לחדרי מורים, מנהלים, עובדים והורים
בבתי ספר ובארגונים.

      צור קשר      





המחשבה החינוכית על מעורבות הורים על פי המודל "מעורבות הורים מובחנת" של ד"ר חדוה טרגר



- ההורה יציע את עצמו לפעילות ויענה לבקשת הילד ו/או בית הספר, בתנאי שיש לו העושר שהתכוונת להעביר הלאה         לאחר שהגדרת לעצמך את המטרות הספציפיות. 

- אם אין לך העושר הנ"ל, לא יעזרו הכוונות הטובות, הטריקים המתודיים, וכל שאר האמצעים החיצוניים. על ההורה לשתף
  פעולה עם בית הספר ברמת ההדרכה, ובביצוע המשותף 
ישותף גם הילד.   

-
יש להשקיע את מרב המאמצים במעורבות בחינוך הילדים הבכורים, כי הם יהוו מודל לחיקוי לאחים האחרים.

-
חשוב שהורה מעורב במסגרת הבית  -  ימשיך את מעורבותו בבית הספר.

- ההתנהגות האנושית מושפעת מגרייה חיצונית בעלת אופי חברתי.  כוחות חיצוניים משפיעים על התנהגותנו, אך
  באפשרותנו לווסת את השפעתם ואת כוונתה של ההתנהגות. כדי שתתרחש למידה, דרוש מודל חיקוי שהתלמיד יזדהה
  עימה. ההורים, הדמויות המשמעותיות ביותר לילדים, מתווכים בינם לבין העולם שמחוץ לבית. הלימוד דורש יכולת מסוימת
  שהילד צריך לפתח בעזרת הוריו. הגורמים המניעים הורים להתנהגות מסוימת משפיעים על אופן התנהגותו של הילד בשל
  הזדהותו עימם.

- תחושת ביטחון של הילד היא נקודת המוצא להתפתחות. לכן, חשוב שההורה יהיה מעורב  באופן ישיר עם ילדו. עם זאת,
  על ההורה לאפשר לילד ליזום את מעורבותו של ההורה. במילים אחרות, חשוב שיהיה שילוב בפעילויות היזומות ע"י ההורה
  (מקור יוזמה פנימית) וע"י הילד (מקור יוזמה חיצונית להורה). יש צורך לדעת לשים את הגבול בין תמיכה שהיא המפתח
  להתפתחות לבין תמיכה עודפת שהיא מנוונת. סדר יום שבו רוב הזמן מכוון הילד ע"י כוחות חיצוניים אמנם מספק ביטחון,
  אך הוא לא נותן הזדמנות לילד לנצל ביטחון זה אל מחוזות חדשים ובטוחים פחות. המעורבות המשמעותית בגיל זה היא
  המשלבת בין הפעילות המזמנת לבין הפעילות המזדמנת ע"י הילד והרומזת מהם הדברים הרלוונטיים לו. 

- הורים רבים חושבים כי תרומתם היא בהקניית הידע, כך דואגים ללמד את ילדיהם קרוא וכתוב טרם כניסתם לבית הספר.
  הורים רבים חושבים כי באמצעות עזרה בהכנת שיעורי בית או בהעשרת נושא לימודי מסוים הם יוכלו לעזור בהעלאת רמת
  ההישגים הלימודיים של ילדיהם. פעולות אלה הן רק נקודתיות ואינן פותרות בעיה לטווח זמן רחוק. כדי שמעורבות ההורים
  תשפיע על ההישגים הלימודיים של ילדיהם  -  עליהם להקנות נתונים התנהגותיים המשמשים בסיס בלימודים.

- התעניינות ההורים בלימודי הילד, הזדהותם עם קשייו ועם הצלחותיו – הופכים את ההורה לחלק מתוך ההוויה הלימודית
  של בנם, דבר המדרבן למוטיבציה. במשפחות שידוע לילד כי ההצלחה מאוד חשובה להורים, תיווצר הנעה ללמידה.

- בית הספר אמור לשמש כבית חינוך שמטרתו להקנות כלים לרכישת ידע והתנהגות. לפיכך, הצוות המקצועי של בית הספר
  צריך להוביל תהליך של מעורבות חינוכית בכל רמות הביצוע בקרב ההורים למען שיפור הישגיו הלימודיים של הילד ולמען
  הקניית הרגלים. כשההורים מעורבים בחינוך הילדים בבית, תוך כדי עבודה מקושרת עם בית הספר, ילדיהם מצליחים יותר
  בבית הספר; כשההורים מעורבים גם בבית הספר, ילדיהם מצליחים היטב גם מחוץ לכתליו. 

- במטרה להצליח בתכניות של מעורבות הורים, על צוות בית הספר להיות ערני למחסומי מעורבות ההורים. ע"י ערנות זו,
  ניתן לעבוד על אסטרטגיות שיעזרו לצדדים השותפים בחינוך הילדים להתגבר עליהם. חשוב לערב היקף גדול, ככל
  האפשר, של הורים. מידת הצלחת התלמידים ובית הספר תלויה במידת היקף מעורבות ההורים המועילה לילד ולמערכת
  החינוכית. אם מוצע מבחר משימות רב להורים ברמות שונות של מעורבות, הורים יחושו ביטחון בתרומתם, והחיוניות
  שבעשייתם תתבסס על כישוריהם, כישרונותיהם ועל הקצב שלהם.

- יש לבצע התארגנות קהילתית בבית הספר כדי לקרב את ההורים ולהפוך אותם שותפים אקטיביים למען ילדיהם. יש לזכור,
  שעל פי החוק, מותר להורים לקבוע 25% מתכניות הלימודים. צוותי החינוך בבתי הספר ממעטים להשתמש בזכות הזאת,
  וראוי שייצקו לתוכה תכנים רעיוניים וחברתיים, כולל במערך החינוך ה"בלתי פורמלי".

- יש לתכנן היטב את אופן שיתופם ומעורבותם של ההורים בבית הספר.

- יש למסד את שיתוף ההורים בעשייה חינוכית למען ילדיהם.

- יש להגמיש את המערכת הקוגניטיבית (הכרתית) של הילד בילדותו לא רק באמצעות עיצוב סביבה חינוכית במונחים של
  מרחב, זמן וחברה, אלא יש לגרום להורים באמצעות מעורבותם לשמש כמתווכים במשמעויות שהחיים מכתיבים להם
  ולילדיהם. הילד עובר בפעילותו היומיומית תהליכים רצופים של תפישה-עיבוד-ביטוי. התהליכים הללו אינם עוברים על
  הילד לבדו, כי אם בתיווך של המבוגר שלידו. המבוגרים יוצרים לילדים גירויים השונים מן המצופה ע"י הילדים. הם גם
  תומכים בילד, כאשר תשומת ליבו עוברת אל משהו חדש. ההורים ואנשי החינוך המקצועיים בבתי הספר שותפים רק
  בתיווך בין הילד לבין המשמעויות של המציאות הקרובה אליו. יש צורך בקשר בין ההורים לצוותי המורים בבית הספר על
  מנת שההורים יפנימו את הדרישה למעורבותם בתהליכים החינוכיים שילדיהם עוברים.

- דרוש רה-ארגון של מערכת החינוך, שיכלול בתוכו העברת סמכויות ופעילויות למסגרת המשפחתית. יש להניח שתגבר
  המוטיבציה הפנימית של התלמידים להישגים גבוהים יותר ולהתנהגות מתורבתת יותר, אם הדברים יוקנו במסגרת התא
  המשפחתי.

- יש לזהות את סוגי מעורבות ההורים בבית הספר, בפרט בקרב התלמידים בעלי רמת הישגים לימודיים נמוכה באמצעות
  שאלונים, ראיונות ושיחות כבסיס לבניית תכנית עבודה עם ההורים. התכניות כוללות פעילויות הקשורות במטרות בית
  הספר וההורים וקריטריונים להערכתן.  

- "פחות חשוב מה יש בתכנית; יותר חשוב אופן ההפעלה" - מסקנה שאושרה ע"י ממצאי מחקרים להערכת תכניות
  חינוכיות חדשניות שהופעלו בארה"ב במימון פדראלי. הממצאים הראו כי כל תכנית השוקלת ללמד הורים התנהגויות
  חדשות צריכה למלא מספר דרישות בסיסיות של הפסיכולוגיה של הלמידה:
  1. ניסוח מטרות ברורות מבחינת ההורה.
  2. מפגשים סדירים המתמקדים בטיפול בבעיות מעשיות.
  3. השתתפות ההורים בקבלת החלטות.
  4. הקדשת זמן רב לתרגול.
  5. בניית מערכת מעקב המאפשרת מתן משוב ללומד (ההורה).
  6. צפיית השותפים בהפעלת תכניות דומות.
  7. פיתוח מקומי של חומרי לימוד

- לאחר שיחולק המידע, והתפקידים של כל אחד הובנו כראוי, יהיו מוכנים ההורים ואנשי בית הספר לשתף פעולה זה עם זה.
  הצרכים הבסיסיים לתכנון הם הכרת המצב החינוכי של הילד בהווה וקביעת מטרות מציאותיות לעתיד. לשם כך, יש צורך
  במערכת תקשורתית יעילה:
  א. תקשורת כתובה – העברת מידע להורים בצורת טפסים, עלונים/עיתונים, שיעורי בית, מכתבים ותעודות.
  ב. תקשורת אלקטרונית
  ג. תקשורת בינאישית – ניהול שיחות במסגרת קבוצות תמיכה, פורומים, שיחות אישיות עם אנשי מקצוע ומחנכים בבית
     הספר

יש להזכיר את ועדת רוטלוי, שהגישה דו"ח בשנת 2003, הגדירה את האחריות ההורית הדרושה בחוק הישראלי וגיבשה הצעת חוק שנועדה להביא להכרה של החוק הישראלי בזכויות ילדים ובאחריות הורים. בדו"ח הוועדה נאמר:  ביסוד מודל החקיקה עומדת ההכרה בעיקרון האחריות ההורית, על-פיו להורי הקטין מסורה האחריות הראשונית והחובה לפעול לשם הבטחת טובתו של הקטין. להורי הקטין מוענקות סמכויות ייחודיות לפעולה לשם מילוי אחריותם ההורית". לפי המלצות ועדת רוטלוי, על המדינה מוטלת חובה לסייע להורים במילוי האחריות ההורית.

לסיכום,  לדאבוננו, הראייה במערכת החינוך ממוקדת עדיין בבית הספר ולא בתלמיד. פעמים רבות מדי אנו נתקלים בעמדות שטוענות כביכול בנושא טובת ילדים אך עוסקות למעשה בשמירה על אינטרסים אחרים. המשפחה ויחסי הורים וילדים הם ההקשר הרחב ביותר שבתוכו ממוקמת טובת הילד ותפקיד הצוות הבית ספרי לתת כלים להתמודדות ברקמת הקשרים בחיי היומיום.  
טואול - בניית אתרים באינטרנט