חיפוש אחר הגורמים המשפיעים על ההצלחה בלימודים מעסיק את עולם המחקר בחינוך. חוקרים רבים מסכימים כי יש מספר גורמים הקובעים את רמת ההישגים הלימודיים של התלמידים, אולם בראש ובראשונה, הגורמים להצלחה בלימודים קשורים בתלמידים עצמם וברמת המוטיבציה שלהם להצליח.
לטענת פסיכולוגים רבים, חלק גדול מההתנהגות האנושית היא התנהגות נלמדת, ולכן קיים קשר בין תיאוריות הנעה שונות לבין תיאוריות למידה שעשויות לשפר את רמת הישגי התלמידים בלימודים. להורים יש השפעה חשובה על הגורמים המניעים תלמידים לעשייה. באפשרותם להשפיע על מרכיבים הנעתיים, הכרתיים וחברתיים של הילד על מנת לגרום לילדם ללמוד.
התנהגות ההורים, המשמשים כמחנכים ראשונים של הילד, קובעת במידה רבה את רמת ההישגיות של ילדם, את מיקום שליטתו הפנימית, את רמת סקרנותו ואת הדימוי העצמי שלו המשמשים כפרמטרים להצלחתו בלימודים. פוירשטיין (1994) טוען כי כל ההורים יכולים לשמש כמלמדים מתווכים האחראים לתפוקתם הלימודית וההתנהגותית של ילדם. כדי שתתרחש למידה, דרוש מודל לחיקוי של המבוגר המשמעותי לילד במטרה שהתלמיד יזדהה עמו ויפנים את המסרים המכוונים אליו. ההורים, הדמויות המשמעותיות ביותר לילדים, מתווכים ביניהם לבין העולם מחוץ לבית, באמצעות הדוגמה האישית ויחסם אל הילדים. (Bandura (1991) ו- (Blos (1979 קראו לתופעה זו בשם הזדהות.
לדעת Bandura, מרבית ההתנהגויות של בני האדם אינן נלמדות באמצעות התנסות אישית, אלא באמצעות התבוננות בהתנהגות אחרים. בני אדם מתנהגים באלימות, בין השאר כתוצאה מצפייה בתכניות טלוויזיה אלימות (בהן הגיבורים האלימים זוכים לחיזוק), באמצעות תהליך למידה ע"י חיזוק נצפה (למידת חיקוי).
מחקרים מראים כי יש שוני במעורבות ההורים בין בנים ובנות, ההולך וגדל עם העלייה בגיל הילד. הלחץ על הבנים להישגים לימודיים גדול יותר מאשר על הבנות. מחקרים אחרים מדגישים, כי עם העלייה בגיל התלמיד, מעורבות ההורים בבית הספר הולכת ופוחתת, למרות זאת, מעורבות ההורים בתהליך הלמידה של הילדים חיונית בכל גיל, אולם נמצא כי גיל הילד הוא משתנה משמעותי באופי ובתחומי המעורבות. מחקרים שונים הראו כי יש שוני מהותי באופייה של מעורבות ההורים והפעולות החינוכיות בבית בהתאם לשכבות הגיל השונות. בעוד שבגילאי בית הספר היסודי ההורים נותנים סיוע ישיר לרכישת מיומנויות הלימוד, הרי שבגילאי בית הספר העל יסודי המעורבות מתבטאת בסיפוק אמצעים (ספרים ושיעורי עזר) ועידוד, יותר מאשר מעורבות פעילה בהכנת שיעורי בית ובדיקתם.
סקירת הספרות מראה, כי מעורבות ההורים תלויה במערכת היחסים בין ההורים והילדים ובהשכלתם. בעוד שבגיל צעיר בולטת מעורבותה של האם, הרי שבגיל ההתבגרות מעורבות שני ההורים יורדת, אולם יש סימנים של עלייה במעורבותו של האב בהשוואה לבית הספר היסודי. הדבר תלוי במערכת היחסים שנוצרת במשפחה בגיל זה של הילדים ובהשכלתם של ההורים.
במחקר שהתפרסם בשנת 1997 נמצא שילדים משיגים ציונים גבוהים יותר דווקא כשהאבות, ולא האימהות, מעורבים באופן פעיל יותר בבית הספר. במחקר זה נמצא קשר מובהק בין מעורבות פעילה של האבות (בתחומי השתתפות באירועים חברתיים ובהשלמת חובות בית הספר) לבין הישגיהם של הילדים בבית הספר.
מחקרים בנושא הקשר בין השכלה ומיצב סוציו אקונומי מייחסים חשיבות למיצב הסוציו- אקונומי כמשתנה המשפיע על ההישגים הלימודיים של הילדים. עם זאת, מחקרים רבים מראים כי מעורבות הורים בתהליך הלמידה מהווה גורם בעל השפעה חזקה יותר מהמיצב הסוציו-אקונומי. עובדה זו מתבטאת בכך שגם בשכבות חלשות מעורבות הורים מביאה להישגים. אחד ההסברים לכך הוא שבחברה שיש בה מוביליות חברתית, גם להורים משכבות נמוכות יש עניין לדחוף את ילדיהם ללמוד, בתקווה שהדבר ישפר את מעמדם החברתי. הסבר נוסף הוא, שהורים, שיש להם ציפיות גבוהות יותר מילדיהם להצליח, משפיעים על הישגים לימודיים, ללא הבדל מעמד סוציו אקונומי או רקע חברתי.
במחקר שנערך על-ידי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן (2004), אושש וחוזק הקשר בין מעורבות הורים לבין הישגים לימודיים של התלמידים בגילאים השונים. המחקר נערך בקרב 960 הורים לילדים הלומדים בבתי ספר יסודיים (מכיתות ג' ואילך), בחטיבות ביניים ובתיכונים במחוז חיפה, במגזר היהודי חילוני. במחקר זה פותח מודל של מעורבות הורים המגדיר את אופי פעולות המעורבות במסגרות הפעולה השונות. המחקר מחזק ממצאי מחקרים שנערכו בארה"ב בנושא הקשר בין מעורבות הורים להישגים לימודיים של ילדיהם. עם זאת, המחקר בוחן באופן דיפרנציאלי את ההשפעה של מעורבות ההורים על ההישגים הלימודיים של התלמידים בשכבות גיל שונות תוך כדי בחינת מסגרותיה ומאפייניה של המעורבות.
"מעורבות ההורים" שימשה כמשתנה מתווך בין נתוני הרקע לבין ההישגים הלימודיים. נוסף לכך, המודל לזיהוי מעורבות הורים אפקטיבית נותח משני היבטים. ההיבט הראשון חילק את מעורבות ההורים לארבע מסגרות. שני מרכיבים קשורים ישירות למעורבות הורים בהקשר ללימודי ילדם (מסגרת שנייה: בית-למידה והמסגרת השלישית: בית-ספר). המסגרת הראשונה תיארה את ההורות הבסיסית (parenting) ונקראה "בית הורות". המסגרת הרביעית תיארה מעורבות בקהילה (collaborating with community). שתי מסגרות אלה מהוות בקרה לבחינת מעורבות הורים אפקטיבית התורמת להישגיהם הלימודיים של ילדיהם. בהיבט זה המשתנים המתווכים הם ארבע המסגרות. ההיבט השני מחלק את מעורבות ההורים לארבעה סוגים, המשלבים בין תחום המעורבות (פעלתנות, תקשורת) ואופייה (חד כיווניות או דו כיווניות, מקור יוזמה פנימית או מקור יוזמה חיצונית).
סוג מעורבות ההורים המשפיעה על הישגים לימודיים בגילאים השונים על פי מודל "מעורבות הורים מובחנת":
מקום הילד במשפחה מסביר את השונות במעורבות מסוג פעלתנות, הן מיוזמה פנימית והן מיוזמה חיצונית; מעורבות הורים מסוג פעלתנות גבוהה יותר בקרב הורים לילד בכור בהשוואה להורים לילדים שאינם בכורים. אולם בעוד שמעורבות הורים מסוג פעלתנות, מיוזמה פנימית אינה משפיעה על הישגים לימודיים, מעורבות מסוג פעלתנות מיוזמה חיצונית משפיעה על רמת ההישגים הלימודיים של ילדיהם. יש לשים לב לכך שהאפקט של "מקום הילד במשפחה" על מעורבות ההורים הוא בשכבת הגיל היסודית, אך ההשפעה על הישגים לימודיים היא בתיכון (על יסודי).
השונות בהישגים הלימודיים בביה"ס היסודי מוסברת על ידי מקומו של הילד במשפחה ומעורבות הוריו (ממוצע כללי); ככל שמעורבות ההורים גבוהה יותר, כן ההישגים הלימודיים של ילדיהם גבוהה יותר. כמו כן, בשכבת הגיל היסודית, מקומו של הילד במשפחה מהווה חזאי מובהק למעורבות הורים; מעורבות ההורים גבוהה יותר ביחס לבכורים בהשוואה לאחיהם הצעירים יותר, ובכך הם משפיעים על רמת ההישגים של ילדיהם.
השונות בהישגים הלימודיים ביסודי מוסברת ע"י מעורבות הורים במסגרת בית הספר; ככל שמעורבות הורים לילדים הלומדים בשכבת הגיל היסודית במסגרת בית הספר גבוהה יותר, כן ההישגים הלימודיים של ילדיהם ביסודי גבוהה יותר.
השונות בהישגים הלימודיים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה מוסברים על ידי מעורבות הורים כוללת, ללא הבחנה במסגרות, בתחומים או באופי המעורבות; ככל שמעורבות ההורים גבוהה יותר, כן ההישגים הלימודיים של ילדיהם גבוהה יותר.
השונות בהישגים הלימודיים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה מוסברת על ידי מעורבות הורים מסוג פעלתנות מיוזמה חיצונית; ככל שמעורבות ההורים (לתלמידי תיכון) מסוג פעלתנות מיוזמה חיצונית גבוהה יותר, כן ההישגים הלימודיים של ילדיהם גבוהה יותר. אולם דפוסי מעורבות ההורים המאופיינים לפי תחום ואופי אינם מסבירים את השונות בהישגים הלימודיים של תלמידי ביה"ס היסודי.
כמו כן, בחטיבת הביניים - מין מהווה חזאי מובהק למעורבות הורים מסוג תקשורת חד כיוונית; מעורבות ההורים גבוהה יותר ביחס לבניהם בהשוואה לבנותיהם. הדבר מורה כי תתאפשר מעורבות, אך לא תהיה לה השפעה על ההישגים בלימודים גם על פי ניתוחי אבחנה בין תלמידים שהשיגו הישגים גבוהים לבין אלה שהישגיהם נמוכים יותר. נמצא כי משתני הרקע: מין הילד ומקומו במשפחה מסבירים ברמה סטטיסטית מובהקת את השונות בהישגים הלימודיים.
הורים לתלמידים בעלי הישגים גבוהים מעורבים יותר במסגרת בית-הורות ובית למידה. מעורבות במסגרת בית הספר והקהילה אינה תורמת להבחנה בין תלמידים בעלי הישגים גבוהים לנמוכים. הורים לתלמידים בעלי הישגים גבוהים מגלים רמת מעורבות גבוהה יותר בפעילויות פעלתנות ממקור יוזמה חיצונית. מעורבות במדדים: פעלתנות מיוזמה פנימית, תקשורת מיוזמה פנימית וחיצונית כאחד אינה תורמת להבחנה בין תלמידים בעלי הישגים גבוהים לנמוכים.
לרוב, נמצא במחקרי כי בעלי ההישגים הגבוהים הם תלמידי ביה"ס היסודי (לעומת העל-יסודי), בנות, האבות אינם ילידי ברה"מ, והשכלת האם אקדמאית או לפחות תעודת בגרות או תעודה מקצועית. בעלי ההישגים הנמוכים הם לרוב תלמידי ביה"ס העל-יסודי, בנים (בשיעור מעט גבוה יותר), לרוב אביהם ממוצא ישראלי/אחר, והאם בעלת תעודת בגרות או תעודה מקצועית.
